גינס בטבע
הפורה ביותר

באדיבות מגזין עיתון חי מבית מוטו תקשורת
www.ifeel.co.il/haimag



ככלל, השוואה בין כלל היצורים אינה קלה, שכן הם שונים מאוד זה מזה. מלבד זאת, מרשם האוכלוסין הקיים בקרב החוקרים דל, מוגבל ואינו שלם - את מרבית היצורים החיים אף אחד לא חקר. כשמדובר בבעל החיים הפורה ביותר, נוסף על כך עוד גורם בעייתי, שכן אפשר להגדיר את היצור הפורה בשני אופנים - הפורה ביותר במשך כל חייו או הפורה ביותר במחזור רבייה יחיד. למרות כל הקשיים הבאתי כאן כמה דוגמאות מרשימות בהחלט. מזל שאיננו צריכים לשלם ליצורים אלה קצבת ילדים...

נתחיל במקורבינו היונקים. נקבת שד טסמני (Sarcophilus harrisii) ממליטה בכל המלטה בין 20 ל- 30 גורים, וידוע על נקבה שאף המליטה כ- 50 גורים בלידה אחת. אמנם רק ארבעה מתוכם שרדו, אבל הישג שכזה מכתיר אותה לשיאנית העולם בקרב היונקים. בקרב העופות, נראה שנקבת היען (Struthiocamelus) מחזיקה בשיא הפוריות - 40 ביצים בקן ואף יותר. מבין הזוחלים נראה שצבת הים הירוקה (Chelonia mydas) היא השיאנית. צבה זו מטילה בדרך כלל כ- 100 ביצים, וכבר נצפו נקבות שהטילו 200 ביצים.

עד כאן המלאכה פשוטה יחסית. אבל כשערכתי את ההשוואה בקרב הדו-חיים והיצורים הקדומים באבולוציה של עולם החי, שבדרך כלל קטנים יותר לעומת יונקים, עופות וזוחלים, מצאתי את עצמי בבעיה אמיתית. הסיבה היא שברוב המקרים הביצים והצאצאים של יצורים אלו קטנים מאוד ולעיתים אי אפשר לראותם. דוגמה לכך היא שרשרת ביצים של קרפדה ירוקה (Bufo viridis) שיכולה להכיל כ- 7,000 ביצים קטנות וזעירות המוטלות בשלוליות רחוקות ומבודדות, שאינן ידועות לנו. לך תנסה למצוא את שרשראות ביצים, ואם כבר מצאת אותן נסה לספור שרשראות ביצים קטנות וארוכות כל כך. בשלב זה מתעוררת עוד בעיה הקשורה להגדרת שיאן הפוריות, מפני שאף שהנקבה מטילה 7,000 ביצים, לא מכולן יתפתח צאצא. אצל הקרפדה, כמו אצל מרבית הדו-חיים, ההפריה חיצונית. הנקבה מטילה ביצים אל מקווה מים והזכר מפריש את זרעו בסמוך. הזרע לא תמיד מגיע אל כל הביצים. האם עצם הטלת הביצים הופכת את הנקבה לפורייה ביותר או שנגדיר אותה שיאנית הפוריות רק אם יתפתחו מן הביצים צאצאים?

אצל היצורים הקטנים ביותר כמות הביצים המוטלות היא בלתי נתפסת - נקבת זבוב לדוגמה יכולה להטיל כ- 700 אלף ביצים בחייה. מלכת הדבורים מטילה כשני מיליון ביצים בחיים, נקבת דג ירח מטילה כ- 300 מיליון ביצים בחייה ונקבת הסרטן יכולה להטיל כ- 120 אלף ביצים בכל מחזור רבייה.

אם קשה לנו לעקוב אחרי כמות הביצים של הדו-חיים, הזבובים או הדבורים, אצל נציגי קבוצת הנבוביים (Coelenterata) - הכוללת את מערכת הצורבים, ובהם האלמוגים, מדוזות הסוכך וההידרתים, ואת מערכת המסרקנים - המלאכה מורכבת יותר, כי להם בחלק מהמקרים אין כלל ביצים. אצלם, שלא כמו בדוגמאות הקודמות, קיימת גם רבייה א-מינית, שבה כל תא מתחלק לשניים ויוצר שני יצורים חיים חדשים. לך תספור את כמות התאים שהתחלקו ועוד מתחת למים. דרך אחרת של רבייה א-מינית היא הנצה, שבה חלק מגוף האם מתפתח ליצור חדש, ובעת הנכונה נפרד ליצור עצמאי. לך תבדוק אם האלמוג היפהפה שמולו אתה צולל הוא פרט בודד או עשרות צאצאים של פרט בודד. הפעם אי אפשר לבחור שיאן אחד, המתחרים רבים ומגוונים, וכך גם המנצחים.

 
 

יעוץ סביבתי | טנא - טבע, נוף, אקולוגיה