עולם החי של האי בורנאו רחב ומגוון ובשנים האחרונות הוא אף התעשר בזכות תגליות חדשות ומרתקות. קפיצה קטנה ליערות הטרופיים באי השלישי בגודלו בעולם

ויכוח לא קטן מתנהל כיום בקרב הצפרים בארץ ובעולם: האם יש צורך לטבע את דרורי בית. הם הרי נפוצים כל כך, מדוע "לבזבז" עליהם טבעות? והתשובה? תקראו ותחליטו לבד. לפני 160 שנים החלו לעקוב אחר היונה הכסופה (Columba argentina), אולם זה לא הבטיח את קיומה. בית גידולה של יונה זו, שידועה גם בשמות יונת העץ הכסופה, יונת העץ האפורה ויונת ארגנטינה, הוא יערות מנגרובים - עצים ושיחים הגדלים בתוך מים מלוחים לאורך חופי ים (בית גידול שלא קיים בארץ והמבוגרים שבינינו זוכרים אותו מסיני). היא אחד המינים החיים באי בורנאו ונמצאים על סף הכחדה חמורה. משנת 1955 עד 2008 לא נמצאו עדויות לקיומה, ולכן היא הוכרזה כמין שהוכחד. בשנת 2008 נמצאו כמה פרטים שלה, אולם סיפורה של יונה זו מלמדנו שהמעקב אחר בעלי חיים, גם אם הם נפוצים מאוד, חייב להיעשות באופן מסודר ושלאף מין אין תעודת ביטוח.

החיים ביערות הגשם

האי בורנאו נמצא בים סין הדרומי והוא האי השלישי בגודלו בעולם (כ- 74,400 קמ"ר). הוא מחולק בין שלוש מדינות - ברוניי (הקטנה ביותר מבין השלוש וממוקמת בחלקו הצפוני של האי), אינדונזיה (כ- 73% משטח האי שייך לה בעיקר בחלק הדרומי, המערבי והמזרחי) ומלזיה (בעיקר בחלק הצפוני). האקלים הטרופי של דרום מזרח סין מאפשר בבורנאו את התפתחותו של יער טרופי הסובל כיום ממכבשי הפיתוח (עקב מרבצי זהב, נפט ומחצבים אחרים) ומשפיע על כל המערכת האקולוגית סביבו. עם זאת לא אבדה תקוותנו. האי בורנאו הוא ההוכחה החותכת לסיבה שאנשי המדע אינם ממהרים לקבוע את מספר מיני היצורים החיים על פני כדור הארץ. רק בחמש עשרה השנים האחרונות התגלו למדע כ- 400 מינים חדשים השוכנים באי ובהם צפרדע "מעופפת" והחרק הארוך העולם. אין זה מפתיע שכן ידוע שעולם החי באזור קו המשווה מגוון וצבעוני מאוד, ובורנאו אינו יוצא דופן.

קרנף קטן, עטלפים ומשפחת הקופים

נתחיל מפרוקי הרגליים. כ- 30% מסוגי הנמלים הידועות היום למדע נמצאות בבורנאו, ולמעשה מדובר ביותר מ- 1,000 מינים. בחינת מגוון מיני הפרפרים מלמדת על תמונה דומה - יותר מ- 290 מיני פרפרים ועשים ידועים בברואנו. גם בקרב היונקים התמונה דומה. עולם היונקים של בורנאו כולל 288 מיני יונקים יבשתיים (מתוכם 102 מיני עטלפים ו- 61 מיני מכרסמים) ו- 91 מיני יונקים ימיים. מתוך כל אלה שני מינים עושים את האי למוכר כל כך בעולם. הראשון - קרנף סומטרה (Dicerorhinus sumatrensis) - המין הקטן ביותר בקרב חמשת נציגי משפחת הקרנפיים הידועה כיום. בבורנאו קיימת אחת מתוך שש תת- אוכלוסיות של המין הנמצא על סף הכחדה חמורה, וכיום מעריכים שקיימים בטבע 300 פרטים בלבד. הסיבה לכך היא ציד לא חוקי הנובע בעיקר מאמונות תפלות שלפיהן לקרני הקרנף סגולות מרפא. ק"ג אחד של קרני קרנף סומטרי יכול לעלות 30,000 דולר. בשנת 2001 נולד אמנם הגור הראשון של קרנף סומטרי בשבי לאחר 112 שנים, אך גם הניסיונות של הארגון הבין=לאומי לשמירת הטבע (IUCN) לייצר גרעין רבייה בשבי לא צלחו והפרויקט שבו הושקעו מיליונים ירד לטמיון. היונק השני שעשה את בורנאו לפופולרית כל כך הוא קרוב משפחתנו, האורנגאוטן. מקור שמו בשם המלאי והאינדונזי orang hutan, ופרושו 'איש היער'. כיום ידוע על שני מינים שלו - אורנגאוטן בורנאי (Pongopygmaeus) שחי באי ואורנגאוטן סומטרי ('Pongo abelii) שחי בסומטרה. אוכלוסיית שני המינים בעולם מעורכת בכ- 52,000 פרטים – כ- 45,000 מהמין הבורנאי וכ- 7,000 מהמין הסומטרי. גם עבורם קיימת תכנית לריבוי, אך הצרה היא שקצב הריבוי שלהם אטי מאוד וגם כאן ציד לא חוקי פוגע בניסיונות השמירה עליו.

חשבתם שרק על האף של היהודים צוחקים? טעיתם. גם על אפם של ההולנדים צוחקים. לא רק שצוחקים, אלא גם הדביקו את שמם לקוף המוכר בזכות אפו הארוך והכתום (ואולי בכלל זה אף עם קוף...) המזכיר לתושבי המקום את תקופת השלטון ההולנדי באי. מדובר בקוף החוטם (Nasalis larvatus) ששמו המלאי הואMonyet Belanda  ופירושו הולנד. לקוף אף באורך 18 ס"מ, ובדומה לזנב היפה של הטווס, כך אפו היפה של הזכר מושך את הנקבות - ככל שהאף ארוך יותר וכתום יותר, כך הוא מושך אליו נקבות רבות יותר.

מלבד מיני יונקים אלו, גם תת מין של הפיל האסייתי מוצא (בקושי רב) את מקומו בבורנאו. מדובר ב= Borneo Elephant

Elephas maximus borneensis)). אחרי שני המינים האפריקאים, הפיל האסייתי הוא גדול היצורים הקרקעיים הידועים כיום. נמר ערפילי בורנאי (Neofelis diardi) הוא הטורף הגדול ביותר באי ששוקל רק כ- 25 ק"ג. למין יש את הניבים הארוכים ביותר במשפחת החתוליים ואורכם מגיע לחמישה ס"מ. מזונו כולל קופי מקוק, חזירים ואיילים - מה שמעיד על תכונות טיפוס טובות מלבד תכונות הציד הקרקעי.

קבוצה אחרת של יונקים הם העטלפים. עטלף התורם למערכת יחסי הגומלין בין הצמחים ליונקים הוא עטלף פירות (Dyacopterus spadiceus), שמשקלו כ- 150 גרם. מיליוני עטלפי פירות מוצאים את מקומם באי ונוטלים חלק לא מבוטל בהאבקת הפרחים הרבים בו. הם מתגוררים במערכת מקיפה של מערות שמחזיקות בכמה שיאים; במערה שנקראת Clearwater Cave זורם אחד הנהרות התת=קרקעיים הארוכים ביותר בעולם. במערה אחרת גובהו של הגואנו (צואת העטלפים המוגדר כדשן הטבעי היעיל ביותר) שהצטבר עם השנים בתחתית המערה מגיע ל- 100 מטר - מה שבהחלט יכול לספר על מספר המבקרים המעופפים בה.

זוחלים, עופות וחיות אחרות

גם זוחלי בורנאו מגוונים מאוד ובכללם אפשר לראות נחש מהמיןOriental Whipsnake   (Ahaetulla prasina)השייך לקבוצה של הנחשים המשריצים. המין דק מאוד, ראשו רחב מגופו ובדרך כלל הוא ירוק. הוא ידוע בכושר טיפוס מצוין, ועיקר מזונו מבוסס על לטאות, אך גם צפרדעים ועופות עושים את דרכם לקיבתו. כיאה לאזורים הטרופים של דרום מזרח אסיה גם תנינים חיים באי בהם גם הגדול מבין הזוחלים הידועים בעולם - תנין הים

(Crocodylus porosus). אורכו יכול להגיע לחמישה מטרים ומשקלו טונה. תנין זה הוא המותאם ביותר למחיה בתנאי מים מלוחים, ונראה שבכך דחק מיני תנינים אחרים מלחיות בסביבה זו.

עולם העופות באי אינו מאכזב. בבורנאו קיימת משפחה אנדמית רק לאי Pityriaseidae - משפחה השייכת לסדרת ציפורי השיר, שבה קיים מין יחיד Bornean Bristlehead (Pityriasis gymnocephala). המין המושבתי מגיע לגודל של כ- 25 ס"מ ומגיע עד גבהים של כ- 1,200 מטר מעל פני הים. קבוצה נוספת מיוחדת של עופות היא הורנביל (Bucerotidae) ממשפחת קלאונאים. פירוש השם הלטיני של המשפחה הוא "קרן הפרה". לכל המינים מקור גדול מאוד וצבעוני, והם אומיניבורים (אוכלי כול).

תגליות חדשות

באפריל השנה פירסמה הקרן העולמית לשימור הטבע (WWF) דו"ח תגליות לפיו בשלוש השנים האחרונות התגלו למדע 123 מינים חדשים במרכז האי בורנאו. בין התגליות נחש צבעוני שאינו ארסי (Dendrelaphiskopsteini), אורכו כמטר וחצי והוא מרבה לחיות על עצים, דג (Eirmotus insignis) בעל שמונה פסי זברה שחי בסמוך לשורשי עצים בנהרות, וחשופית ארוכת זנב (Ibycus rachelae) -  חילזון נטול קונכייה, בגוון ירוק-צהוב, באורך של ארבעה סנטימטרים בלבד. קטן, קטן, אבל החוקרים מצאו אותו ביער בגובה של כ-  2,000 מטר מעל פני הים.

שתי צפרדעים חדשות הן מקצת התגליות המרעישות - האחת (Rhacophorus penanorum), בעלת קרומי רגליים רחבים וגדולים באורך של 3.5 סנטימטר בלבד, שמסוגלת בזמן שהיא מנתרת מהעצים, לדאות באוויר למרחק של כ- 15 מטר, והשנייה (Barbourula kalimantanensis) היא צפרדע נדירה בעלת מראה שטוח יחסית ולמרבה הפלא היא חסרת ריאות, ונושמת דרך העור ואיברים פנימיים אחרים. מציאתה של צפרדע ללא ריאות פותח מגוון שאלות אקולוגיות – אבולוציוניות חדשות למדענים. תגלית מרעישה נוספת היא של מקלון ענק (Phobaeticus chani), חרק שמחזיק עד היום בתואר כחרק הארוך ביותר בעולם בספר השיאים של גינס. הוא לא נראה יותר מ- 170 שנה עד שבשנת 2008 התגלה פרט שלו באזור בורנאו באורך כולל של 56.7 ס"מ.

אכן, אי ההפתעות. לא ידוע כיום (גם כי בחלק ניכר לא בדקו...) על אזור על פני הגלובוס שבו מגוון כה רב של מינים חדשים למדע. ללא ספק בשורות טובות.