בעלי חיים בעולם
איסלנד
באדיבות מגזין עיתון חי מבית מוטו תקשורת
www.ifeel.co.il/haimag


קרחונים עצומים, פיורדים כחולים, שדות של לבה, מפלים עצומים, להקות ענק של עופות צבעוניים ומעט מאוד אנשים - לא בכדי חובבי טבע רבים מצאו באיסלנד מקום מפלט מהפנט. ביקור באי הגועש בעולם.

 

מחפשים זוחלים או דו חיים? אל תטוסו לאיסלנד. מחפשים לווייתנים או מושבת קינון של שלושה מיליון זוגות ציפורים במקום אחד? שוטו לאיסלנד, שכן הנסיעה לשם אינה פשוטה, ואי אפשר להגיע אליה בדרך היבשה. לפיכך, עיקר עולם החי הקרקעי הטבעי של איסלנד מורכב מיצורים בעלי יכולת תנועה למרחקים ארוכים והוא כולל בעיקר שתי קבוצות - מחלקת העופות ויונקים ימיים. אי לכך הכבש האיסלנדי הנראה על כל צוק, עדרי הבקר, התרנגולות, העזים, כלב הרועים האיסלנדי והסוס האיסלנדי, שהביאו המתיישבים הנורדיים, הם החיות הפופולריות באי.

 

פתאום נוצר אי חדש

איסלנד היא מדינת איים באוקיינוס האטלנטי, מערבית לסקנדינביה ומזרחית לגרינלנד. זהו האי השני בגודלו באירופה, שטחו יותר מ- 100 אלף קמ"ר (כמעט פי שלושה וחצי מישראל) וחיים בו כ- 320 אלף תושבים בלבד (אפילו פחות מאשר בתל אביב). מאחר שהאי מבודד, מוקף באוקיינוס האטלנטי הצפוני, בעל היסטוריה גיאולוגית צעירה ותנאי סביבה האופייניים למיקומו הגיאוגרפי הצפוני, נוצר מחסום התיישבותי ללא מעט אורגניזמים. לכן לא הרבה בעלי חיים הצליחו להתיישב באיסלנד. אחת לא אחד הגורמים שהקלו את התיישבותם של יצורים שונים הוא סעיף של זרם הגולף החם, המספק לאי מים חמים יותר, כך שבחורף הטמפרטורה במים אינה יורדת מתחת לאפס, מי הים אינם קופאים והנמלים פעילים כל השנה.

איסלנד היא אי מיוחד מאוד מבחינה גיאולוגית - אי וולקני צעיר יחסית שנוצר מפעילות געשית של רכס מרכז אוקייני, הממוקם בין אירופה לצפון אמריקה. רכס זה הוא תוצר לוואי של התפצלות גונדוונה. מתוך הרכס המרכז אוקייני יצאה לבה שנקרשה לבזלת ויצרה את איסלנד. את עדותה של פעילות געשית זו רואים על פני השטח גם כיום.

האיים סביב האי המרכזי צעירים מאוד - אחד האיים נוצר במהלך התפרצות געשית ב- 1963. הפעילות הגעשית נמשכה עד 1965 ואז החלה התיישבות גורמים ביוטיים (תהליך סוקצסיה). ראשונים הגיעו הצמחים הירודים, כמו אצות, חזזיות וטחבים, ולאחר מכן התחיל להתבסס כל הצומח המעוצה. בעלי החיים הראשונים המגיעים לאיים וולקניים חדשים הם כנראה העכבישים ולפרטים הצעירים יכולת תעופה בעזרת מצנח העשוי מקורים. אחריהם מגיעים שאר נציגי עולם החי. כיום, 40 שנה לאחר יצירת האי, כבר אפשר למצוא עליו צומח עשבוני הכולל פרחים יפים ומושבות שחפים.

 

הנאה האי בעיניכם?

להיסטוריה צעירה זו השפעה רבה על מגוון היצורים החיים בחי. מקובל להניח שככל שיבשה קדומה יותר, גדולה יותר וקרובה יותר למרכז יבשתי גדול, כך מגוון המינים בה יהיה נרחב יותר. אי לכך, אין זה מפתיע שמגוון המינים באיסלנד נמוך יחסית. 11 אחוזים מאיסלנד הם קרחונים, ובהם הקרחון הגדול באירופה (Vatnajökull) המכסה שמונה אחוזים מהאי, 60 אחוזים ממנה הם שדות לבה. לכן, איסלנד בכלליות אינה בית גידול נוח ומקבל פנים לאורגניזמים רבים. היונק הטבעי היחיד בה הוא השועל הארקטי או שועל השלג (Alopex lagopus או (Vulpes lagopus והוא שקיבל את פני האדם הלבן בבואו לאי. שועל זה עשה דרכו לאי בתקופת הקרח שבה הייתה איסלנד מחוברת לאירופה. עם סיומה של תקופה זו נוצר מחדש המחסום הקרקעי שמנע מעבר של מיני יבשה נוספים לאי. לשועל הארקטי פרווה עבה וחזקה המאפשרת בידוד בטמפרטורות קיצוניות מאוד. יש המשערים שפרווה זו מגנה עליו גם כשהטמפרטורות צונחות ל- 70 מעלות מתחת לאפס. כיום מעריכים את גודל האוכלוסייה שלו בכ- 4,000 פרטים, והסיבה העיקרית להיעלמותו היא ציד לשם שימוש בפרוותם. העטלפים, היונקים המעופפים שיכלו לדלג מעל המחסום שנוצר עם הפשרת השלגים, אמנם הגיעו לאי אך עקב תנאיו הסביבתיים הקשים הם אינם מצליחים להתרבות בו. גם דובי הקוטב (Ursus maritimus) היו ידועים באיסלנד אבל כיום אין עדויות למין זה באי.

הסוס האיסלנדי (The Icelandic horse) הוא סוס טהור שמגדלים באיסלנד מאות שנים, והוא מהווה גאווה לאומית בגלל יכולתו ללמוד חמישה סוגים שונים של הליכה. במשך מאות שנים התבססה התחבורה באיסלנד עליו, וכיום הוא נוטל חלק לא מבוטל בעזרה לחקלאים מקומיים באיסוף כבשים. שימוש בסוסי הרבעה איסלנדים תפס תאוצה בשנים האחרונות ויצוא שלהם לארצות הברית, לקנדה ולגרמניה הפך לשגרה.

 

נבחרת הפולשים והמעופפים

שאר היונקים היבשתיים הקיימים כיום באיסלנד נחשבים לפולשים כי הם הובאו על ידי האדם. אפשר לפגוש בה את אייל הצפון (Rangifer tarandus). שבמקור הגיע מאזור לא רחוק, מסקנדינביה. יונק אחר הוא סמור בשם American mink (Neovison vison), ומלבד מינים אלו קיימים גם שני מיני עכברים, וכולם כיום הם חלק מהנוף הטבעי של איסלנד.

גאווה נוספת של תושבי האי היא הציפורים, שאותן אפשר לראות מעופפות בכל מקום – בחופים, באתרי טבע, במקווי המים הרבים, בפנים האי וגם בסביבה העירונית. באיסלנד אפשר למצוא נקודת מפגש של מיני עופות מהעולם הישן (אירופה) ומהעולם החדש (צפון אמריקה), והיא שימשה פונדק דרכים למינים המבלים בחורף באירופה ונודדים חזרה לאתרי הקינון בגרנלנד או בצפון מזרח קנדה. מלבד המיקום הגיאוגרפי החשוב למגוון המינים, יש עוד שתי סיבות שהופכות את איסלנד לחשובה עבור העופות - החלק הדרום מערבי באיסלנד הוא אזור גיאוגרפי נמוך, שהתנאים הסביבתיים בו נוחים יותר בהשוואה לאזורים צפוניים אחרים (בגלל הגובה). לכן, אנפות אפורות (Ardea cinerea) נורבגיות לדוגמה חורפות באיסלנד ולא בנורבגיה. גורם שני הוא היעדר עצים ויערות, דבר הגורם לקיץ האיסלנדי להיות קר יותר ומזמין מגוון ציפורי שיר.

73 מיני עופות מקננים באי ועשרה מהם ציפורי שיר, בהם גם דרור הבית (Passer domesticus). מבין אוכלי החרקים הנפוצים אפשר לצפות בסלעית האירופית (Oenanthe oenanthe) או בנחליאלי הלבן (Motacilla alba) הידועים גם בארצנו. מבין אוכלי הזרעים אפשר למצוא את גבתון השלג (Plectrophenax nivalis). מבט אחר מגלה שאלו שכבר מקננים באיסלנד מקננים במושבות עצומות שאי אפשר להתעלם מהן. בחופי הדרום ובמישור החוף שחפים, סולות וקורמורנים פזורים לאורך הצוקים והסלעים, ורק מהמין תוכי ים אטלנטי (Fratercula arctica) המרשים והצבעוני, שהפך לציפור הלאומית של איסלנד, קיימים יותר משלושה מיליון זוגות מקננים. תופעת החיגור הידועה לנו מבריכות הדגים נפוצה גם על המצוקים. תוכי הים האטלנטי נוהג לקנן בכוכים על שולי המצוקים, הצוקים האנכיים משמשים בעיקר את האוריה המצויה (Uria aalge) ואת האוריה החייכנית (Uria lomvia), ובחלקים הגבוהים של המצוקים נמצא את האלקה הגדולה (Alca torda(. יש הטוענים שמבין כל המינים הידועים באיסלנד, התפוחית שחורת הסנטר (Carduelisflammea) היא מין אנדמי. התפוחית (שקרוביה נמצאים גם בארצנו) ידועה כמקננת ביערות ולעתים באזורים פתוחים יותר של שיחיות.

 

החיה הימית המרשימה של איסלנד

מעצם היותה אי איסלנד עשירה מאוד ביצורים ימיים. יונקים ימיים כדולפינים, לווייתנים וכלבי ים מצויים במפרצים הקרים ואפשר לצפות בהם בנקודות מסוימות לאורך החוף הדרומי. כלבי הים שימשו בעבר למאכל ולביגוד, אולם כיום למזלם הם בעל חי מוגן. במרכז כלבי הים שבהוומסטנגי יש מוזיאון קטן, שבו אפשר לראות פוחלצים שונים של כלבי הים, להתרשם מתצוגה של מוצרים מעור כלבי הים ולשמוע על אמונות וסיפורים הקשורים בהם. אולם אין עוררין שהחיה הימית המרשימה ביותר באיסלנד היא הלווייתן. כיום, מכל מפרץ אפשר להזמין סיורים באוניות דיג לשעבר (של לווייתנים כמובן) לצפייה בלווייתני מינקי (Minke whale). שני המינים שכמעט כל מבקר באיסלנד זוכה לראות ולהתרשם הם לווייתן מינקי צפוני (Balaenoptera acutorostrata) שאורכו מגיע עד כתשעה מטרים, ומשקלו עשרה טונות, ולווייתן מינקי דרומי (Balaenoptera bonaerensis) שאורכו מגיע ל- 11 מטרים כמעט ומשקלו "רק" תשעה טונות. אמנם באיחור של כמה עשרות שנים, אבל התיירות האקולוגית, המבוססת על שימור לווייתנים וכוללת שיט ותצפית עליהם, תופסת את מקום ציד הלווייתנים.

נוסף על כך, מתקיים סביב קבוצת האיים מגוון רחב של דגים. על פי המידע הקיים מדובר ביותר מ- 320 מיני דגים. לעניות דעתי מדובר בהערכה נמוכה בהרבה מהמצוי בפועל במים הטריטוריאליים של איסלנד. אני מעריך שעקב התנאים הסביבתיים הקשים בחורף, קבוצות המחקר העוסקות בנושא נמנעות מהגעה לאזורים אלו ולכן המגוון האמתי גדול לאין ערוך מהידוע כיום. את עושרו של עולם הדיג באיסלנד אפשר רק להעריך על פי ההכנסות מיצוא דגים. בתחילת המאה העשרים כ- 90 אחוזים מהכנסותיה של איסלנד הגיעו מענף זה. מבין הדגים עם השמות המשונים אזכיר את דג החתול (catfish), דג החתול החברבר (spotted catfish) והדג האדום (redfish).

איסלנד היא אוסף של נוף ייחודי וניגודי שאי אפשר להישאר אדיש אליו, ואף שמגוון מיני בעלי החיים שבה אינו מרשים במיוחד, מי שכן תפגשו בו מיוחד. כצפוי ממקום שכזה עונת התיירות באיסלנד קצרה למדי - מסוף יוני ועד אוגוסט. בימי הקיץ תוכלו לצאת לטיול בשעת חצות כשעדיין אור יום בחוץ, רק אל תשכחו לקחת בגדים חמים ומטרייה. שלא כמו ישראל, באיסלנד מזג האוויר עלול להשתנות מקצה לקצה.

 
 

יעוץ סביבתי | טנא - טבע, נוף, אקולוגיה