הבזים האדומים
הצנפה של השכן טובה יותר
להפתעתנו לא גילינו הבדלים בתכולת הצנפות שיכלו אולי לסייע לנו בהבנת הצלחות הפריחה השונות באלונה וירושלים. כנראה שגורמים אחרים כגון תדירות ההאכלה ואיכות המזון, משפיעים על ההצלחה.
סדרות החיפושיות והחגבאים מהוות את הטרף העיקרי שנתגלה בצנפות. זו מגמה שממשיכה את מסקנותיהם של מחקרים קודמים בנושא.

קיימת רמיזה לגבי דינמיקה של סוג הטרף ונפיצותו. דינמיקה זו באה לידי ביטוי בשינוי פרופורצית החיפושיות והחגבאים ובהופעתם של סוגי טרף חדשים לאורך העונה.

השימוש בצנפות הוא כלי מצוין לסקירה כללית של התזונה של הבז האדום.

המסקנות שניתן להגיע אליהן מכלי מחקר זה, תלויות במידה מתסכלת אך בלתי נמנעת באיכות וסוג הממצאים שנשמרים בצניפות. על כן הערכה כמותית של הטרף היא בעייתית במיוחד. דוגמה טובה לכך היא המספר הקטן של שיירי הערצבים שנותרו מ – 120 הפרטים שניתנו לבזים בניסוי.

ככל שיורדים ברמה הטקסונומית מזיהוי ברמת הסידרה מגלים אפשרויות ליותר הבדלים בין המושבות אך הסיכויים לקבלת אינפורמציה מדוייקת קטנים והסיכויים לטעיה גדלים. במקביל, מידע בנוגע לסוג הטרף הקיים בשטח ומאפייניו הפיזיולוגיים הופך יותר קריטי לזיהוי נכון.
כדאי לשאול עד איזו רמה טקסונומית כדאי להגיע בבדיקות אלו. בצנפות מאלונה ראינו מספר פעמים סוג זבלית ירוקה מתכתית שלא נמצא בירושלים. האם יש להבדל זה משמעות חשובה? האם בסופו של דבר נגיע למצב שמרוב חרקים לא רואים את הצנפה?

על מנת להגיע לנתונים מפורטים ומדויקים יותר, יש לדאוג לאיסוף מקסימלי של צנפות ולהשלים נתונים באמצעות תצפיות, סקרי שטח, בדיקת ביומסה של הטרף, בדיקת תוכן הקיבה וכד'.

 
 

יעוץ סביבתי | טנא - טבע, נוף, אקולוגיה